הספד אמא- שנה

כבר שהיית ברחמי ידעתי איך אני אקרא לך.

יום אחד, בתחילת ההיריון שמעתי את השיר "אור" של שושנה דמארי,

ומיד ידעתי שזה השם שאני רוצה לתת לך- אור, שהתינוק הזה שאני נושאת ברחמי יביא אור לחיי.

יביא לנו אור.

נולדת בשבת, ולמרות שהיית השלישי מבין ילדיי, לא הייתה מאושרת ממני.

כשנולדת היית יפה תואר וכך נשארת עד יומך האחרון –

גם במותך היית יפה כמו מלאך שעלה לשמיים.

אור, אתה חסר לי בכל יום ובכל רגע. אין שנייה שאתה לא במחשבותיי.

לא פעם כשהדלת נפתחת נדמה לי שהנה חזרת,

ועוד רגע תזרוק את הקידבק הצבאי בכניסה לסלון.

אני לא מסוגלת להאמין שחלפה שנה ולא ראיתי אותך,

בכל חג, בכל שמחה, בכל אירוע, אתה כל כך חסר לי.

כל כך היית חסר בחתונה של נדב אבל הרגשתי שאתה מלווה אותנו בנוכחותך ונמצא איתנו בכל רגע.

כמו בחייך, גם במותך השארת לנו אור חזק שמאיר על חיינו כמו פרוג'קטור ומראה לנו את הדרך.

אתה איתי כל הזמן, בליבי ובנשמתי.

אוהבת. אמא.