עכשיו זה הזמן

ינואר 24, 2010

עכשיו זה הזמן להסתכל למציאות בעיניים,
לבחון אותה במבט מפוקח, בעיניים שלך שכבר ראו דבר או שניים בחיים,
עיניים שראו אולי יותר מידי.
עכשיו זה הזמן לבלוע את הרוק,
להביט על עצמך במראה ולהאמין שזה באמת אתה.
תורך לאחוז בחוזקה בדפנות המזבח, תורך.
תתאמץ להישמר מהמרה השחורה, היא מחכה לך בפינה.
עכשיו אתה מרגיש איך הגורל צוחק בפניך החיוורות,
מקניט אותך בעלבון, אתה מרגיש את הטעם? הטעם המר?
עכשיו תרגיש סוף סוף מה זה לחיות.
תחושה חזקה אה? זה לא מה שחשבת.
החיים חזקים ממך, הם מטלטלים אותך למוות אבל משאירים אותך חי.
מי אמר שצריך ממש לחיות בשביל להיות חי?
מי אמר שצריך באמת למות בשביל להיות מת?
ואתה חושב שוב עליו, איך בדמי ימיו, ואתה חושב שוב על אור.

אתה הולך על השביל המסומן ותוהה לאן הוא מוביל אותך,
החושך מערפל את חושייך, הצללים צורבים לך את הזיכרון,
המשעול הולך ומתפתל כמעגל מלוטש, מעגל בלי סוף ובלי התחלה,
המעגל של חייך – אל תצחק.
אתמול עוד מעגל נסגר כך פתאום, ומה יהיה מחר?
ואתה הולך בו סחור סחור, סביב סביב בלי להרגיש בכלל בקיומו.
והחיים חזקים, לא ממש הבנת את זה כנראה, אבל אל תפחד – אתה תתמודד.
קח נשימה עמוקה ככל שניתן, תחזיק קצת את האוויר בפנים, אל תמהר.
אתה מרגיש את כל האוויר הצפוף, החם שדחוס בריאותיך עכשיו,
אתה מרגיש את החמצן זורם לך בנימי העורקים עכשיו?
תירגע, תחזיק עוד קצת, תן למוח להתרוקן ממחשבות סרק.
ואתה חושב שוב עליו, איך בדמי ימיו, ואתה חושב שוב על אור.

עכשיו זה הזמן להרפות מדאגות היומיום,
לבחון את האמת שלך במבט אובייקטיבי, מבט מפוכח,
אל תפחד להסתכל – זה לא יעזור, היא שם.
עכשיו תחשוב אם אתה הוא מי שאתה חושב שאתה,
זה מי שאתה באמת?
אולי תגיד לי חבר, מי אתה?
תירגע, תזהר, אל תענה כל כך מהר. תתרכז.
ושוב תיזכר, ושוב תתייסר – איך בדמי ימיו? איך.

ושוב כולנו מתגלגלים בגלגל הנשמות הנצחי, משובצים שם כמו אבן שוהם טובה,
משובצים ומתנועעים סביב סביב וסחור סחור שוב באותה המסילה,
ואתה חושב בטוח שאתה יותר טוב מכולם רק כי זה אתה,
תחשוב שוב ידידי, תראה שאין סיבה טובה.