הספד שנה- נדב

מאי 4, 2010

אור:

שנה שלמה עברה. אני פשוט לא מאמין.

השכל מסרב לקבל שלא נראה אותך יותר לעולם.

אני ממש מרגיש כאילו רק אתמול דברנו.

אני ממש שומע את קול צחוקך בטלפון,

שאתה מספר לי שוב על מה שעשית היום בצבא.

על השיחות על הפועל,

הצחוקים מהבסיס.

כל פעם שאני נזכר בך כואב לי בלב.

החיים שלנו השתנו לבלי היכר.

לפעמים אני כל כך מנסה לחלום עליך,

לראות אותך שוב אפילו אם זה רק בחלום.

אני יודע שאתה נמצא במקום שכולו טוב.

ושבכל השמחות המשפחתיות אתה היית איתנו.

אור, בזכויותיך הרבים שמור עלינו,

על משפחתנו, שלח לנו כוח, שלח לנו אמונה.

אני מתגעגע אליך אחי.

כל יום הגעגוע גובר.

אוהב.

נדב