אדם זקן

מאי 4, 2010

בתוך מעמקי הלב יושב אדם זקן.

יושב לו כך בתוך הלב, יושב ומסתכל.

מכיר כל נפש חי הוא וכל ציפור קטנה,

יושב לו שם בשקט, תפס לו שם פינה.

 

עמוק בתוך הלב יושב אדם זקן מאוד.

ראה הוא כבר הכול, את היום וגם אתמול.

קמטים רבים ישנם לו, עורו כבר מדובלל,

אדם קשיש חכם הוא, אדם כה מיוחד.

 

עיניו תכולות עם עומק, ראו הן כבר דבר.

שיערו שיבה לבן הוא, זקנו ארוך בלי די,

גובהו שני סנטימטר, בקושי הוא מורגש,

יושב בתוך הלב הוא, בתוך אותו מקדש.

 

בתוך מעמקי הלב יושב אדם זקן.

יושב שם ובוכה לו עליך המסכן,

הילה אותו אופפת, שביבי אור זעירים,

כל כולו מוקף הוא באלף רסיסים.

 

יודע את הכול הוא, הלוא ראה אין סוף סופים,

בתוך הלב יושב לו, משנן את צופן החיים.

אדם כה מיוחד הוא, כולו מאיר חוכמה,

בתוך הלב נמצא הוא, מרגיש כל פעימה.

 

עדיף שכבר תשמע לו! רוצה הוא לטובה,

תהייה שנייה בשקט הוא ירמוז לך חידה,

היכן? כיצד? מדוע? הלוא השכל הוא בראש!

האיש חכם עצוב הוא, יודע את הסוף.