הדרך נפקחת

מאי 4, 2010

הדרך נפקחת, התוואי לא ברור,

המציאות נושכת, האוויר חלול.

תספור תספור עוד יום חלף,

מחר תקום עייף כה מובס.

קח עוד כדור, קח עוד מרשם,

קום תלך, אתה לא בן אדם?

יש עוד דקה לחלום את הרגע,

כי מחר תתעורר, אל תדאג זה הטבע.

ערפל מכסה את האוויר העומד,

עוד פסע קטן במרחב השומם,

התהום לפניך כל כך מפתה,

בוא תקפוץ- פה תמצא, פה התשובה.

העיניים אדומות, המבט כה אטום,

מתי תתרגל – העולם כה כבוי,

לעולם אין קצה, הוא אוהב להשלות,

החיים אוהבים כך אותך להכות.

וכך שוב הלך עוד אחד לו היום,

כנראה גם הוא היה "צדיק" כה גדול.

ההווה הוא הווה, לעבר אין קיום,

העתיד רק צוחק לכיוונך העמום.

ואתה, כי מה כבר תוכל לעשות?

תוריד את הראש, תספור צלקות,

תפתח את הפה, זה יבוא, אין ברירה,

ככה או ככה – לך אין שליטה.